פסק-דין בתיק תע"א 1363/10

1.      לפנינו תביעתם של מר יהונתן מינס וגב' לירון איטח, שהועסקו כמלצרים בבית קפה "נאמן" שבקניון מלחה בירושלים המופעל על ידי הנתבעת - תנובות נאמנים 2003 בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לתשלום הפרשי שכר, דמי נסיעות, דמי הבראה ופדיון חופשה (עב 1363/10).

2.      השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בהליך זה היא אם יש לראות בתשרים ("טיפים") שניתנו לתובעים על ידי לקוחות הנתבעת כ"שכר עבודה" ששולם לתובעים, או שמא על הנתבעת לשלם לתובעים שכר עבודה ללא קשר לתשרים שקיבלו התובעים מלקוחות הנתבעת במהלך עבודתם?

3.      הנתבעת הגישה נגד התובעים תביעה בתיק ס"ע 7215-05-11 להשבת סכומי התשרים ששולמו להם על ידי לקוחותיה במהלך עבודתם, עד לגובה סכומי התביעה של התובעים בתביעתם לשכר עבודה. הכרעה בתביעה זו התבקשה על ידי הנתבעת רק במקרה שתתקבל תביעת התובעים. 

העובדות הרלוונטיות הצריכות לענייננו

4.      התובע 1 (יהונתן מינס) הועסק אצל הנתבעת החל מיום 26.9.07 ועד ליום 31.7.09.

5.      התובעת 2 (לירון איטח) הועסקה אצל הנתבעת החל מיום 1.1.09 ועד ליום 30.9.09.

6.      בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה והנתבעת לא מסרה לתובעים הודעה על תנאי עבודתם.

7.      בין הצדדים הוסכם במועד תחילת העבודה כי השכר השעתי שלהם יעמוד על 23 ש"ח לשעה. עוד הוסכם כי התשרים שיקבלו התובעים במסגרת עבודתם מלקוחות הנתבעת יהוו שכר עבודתם, וככל שבסוף משמרת מסויימת יפחת סכום התשרים שקיבלו מסכום השכר השעתי המוסכם במכפלת שעות העבודה, תשלם הנתבעת את ההפרשים. ככל שסכום התשרים יעבור את השכר השעתי במכפלת שעות העבודה, יזכו התובעים בסכומים העודפים.

8.      הצדדים חלוקים בשאלה אם הוסכם ביניהם כי השכר השעתי יכלול תשלום בגין דמי הבראה, דמי נסיעות ופדיון חופשה, אם לאו (לטענת הנתבעת הוסכם כי ישולם לתובעים שכר מינימום בסך 20.70 ש"ח בתוספת 2.30 ש"ח עבור זכויות אלה)?

9.      הנתבעת קיימה רישום של שעות עבודת התובעים במהלך החודש, השכר המגיע להם בעד כל יום עבודה (סכום ה"פדיון") וכן סכום התשרים שקיבלו באותו יום עבודה. שיטת הרישום עבדה כך: בסיום כל משמרת נעשו חישוב ובדיקה האם מגיעה לתובעים השלמה ל-23 ש"ח לשעה (במקרה שהתשר באותה משמרת נפל מסכום השכר השעתי המוסכם במכפלת שעות העבודה). בסוף כל משמרת התובעים היו מאשרים בחתימתם את מספר השעות שעבדו באותה משמרת ואת סכומי התשרים שקיבלו (הדו"חות צורפו לכתבי התביעה של התובעים). ככלל, גם אחראי המשמרת חתם על הטופס עליו חתמו התובעים אך ישנם דוחו"ת בהם חתימותו של אחראי המשמרת אינה מצויה בכל רובריקה של כל תאריך, אלא רק בחלק מן הימים של אותו חודש. מכל מקום, התובעים בתצהיריהם אינם חולקים על כך שטפסי הדיווח הוגשו על ידם לאחראי המשמרת בתום כל משמרת לחתימה.

10.  אין מחלוקת כי התובעים קיבלו את התשר ישירות מלקוחות הנתבעת ודיווחו בסוף כל משמרת לאחראי המשמרת מה היה סכום התשר שקיבלו באותה משמרת. סכומי התשר לא הועברו דרך קופת הנתבעת אלא נותרו בידי התובעים. למעשה, תיעוד סכומי התשר בדו"ח החודשי נעשה בהסתמך על סמך דברי התובעים בלבד.

11.  הנתבעת הנפיקה לתובעים תלושי שכר, שלא פירטו את מספר שעות עבודתם או את שכרם השעתי. אין מחלוקת כי תלושי השכר לא ביטאו את היקף העבודה בפועל או היקף השכר המגיע לתובעים בפועל, אלא את תשלום "ההפרשים" בלבד שפורטו בדו"חות החודשיים כאמור. הנתבעת שילמה עבור התובעים תשלומי ביטוח בריאות וביטוח לאומי על בסיס תשלום "ההפרשים" שפורטו בתלושי השכר בלבד.

12.  הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בכתב. מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים עצמם ומטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר משה מזרחי, שהועסק כמנהל משמרת בבית הקפה של הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה וכן מר יצחק דניאלי ששימש כמנהל בית הקפה ובעל מניות בנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה.

13.   בדיון מיום 26.6.11 הסכימו הצדדים על מתן צו לסיכומים בכתב ללא חקירת המצהירים. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ומכאן פסק דיננו.

14.  נציין שאנו רואים בהסכמת הצדדים לוותר על הליכי חקירת העדים, הסכמה כי בית הדין לא יכריע בכל המחלוקות העובדתיות העולות מן התצהירים וכי במקרה שבו נדרשת הכרעה בין גרסאות הצדדים, יפסוק בית הדין בהתאם לנטל ההוכחה:

                                                         א.         כך למשל, הנתבעת טענה שהבעייתיות של הסדר הטיפים שנהג אצלה היתה ידועה לה והיא קיבלה הנחיות מרואה החשבון שלה לחדול ממנו, אך כל אימת שהיא הציעה למלצרים שהעסיקה לשנות הסדר זה ולשלם שכר שעתי בסוף כל חודש, איימו המלצרים בהתפטרות קולקטיבית. התובעים הכחישו טענה זו בתצהיריהם וכאמור, משלא שמענו את העדים, לא נכריע במחלוקת זו.

                                                          ב.         לעומת זאת, במחלוקת בעניין הכללת דמי ההבראה והנסיעות בשכר השעתי בשיעור 23 ש"ח, נכריע בהתאם לנטל ההוכחה.

המחלוקות

15.  ואלה הן הפלוגתאות הטעונות הכרעה בהליך שלפנינו.